מהן הדרכים לפירוק חברה?

חוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "החוק") מגדיר את החברה כאישיות משפטית לכל דבר ועניין, תוך הגבלה שפעולותיה של החברה חייבות להתיישב עם אופייה וטבעה ובכלל זה, התנאים הקבועים בחוק.

חייה של החברה מתחילים מיום התאגדותה של החברה ומסתיימים בפקיעתה כתוצאה מחיסולה, וזאת בהתקיים תנאים מסוימים הקבועים בפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 (להלן: "הפקודה") כגון: כאשר החברה הינה אי סולבנטית (חדלת פירעון), וכתוצאה מכך החברה אינה מסוגלת לפרוע את חובותיה.

מטרת הפירוק הינה לכנס את כל נכסי החברה. דהיינו, לתפוס את כל נכסי החברה ולשלוט בהם כך שניתן יהיה לממשם ולחלק את תמורתם בין נושי החברה, וזאת בהתאם לסדר הקדימות אשר קבוע בדין ובתקנון החברה.

לצורך ביצוע הפירוק מתמנה בעל תפקיד שנקרא: "מפרק" ומרגע מינויו הוא משתלט על החברה ועל נכסיה, ונוטל את הסמכויות מבעלי התפקידים בחברה.

פירוקה של החברה יכול שיתבצע באחת משלוש הדרכים הבאות:

1. פירוק ע"י בית המשפט.

2. פירוק מרצון.

3. פירוק בפיקוח בית המשפט.

*. בית המשפט המוסמך הינו בית המשפט המחוזי אשר באזור שיפוטו מצוי משרדה הרשום של החברה ו/או מקום עיסוקה העיקרי.

1. פירוק ע"י בית המשפט:

הליך של פירוק ע"י בית המשפט מתחיל בהגשת בקשת פירוק אשר מוגשת לבית המשפט המחוזי, בד"כ ע"י בא-כוחו של אחד הנושים הגדולים. במסגרת בקשת הפירוק מתמנה הכונס הרשמי כמפרק זמני לחברה וזאת עד למינויו של מפרק קבוע.

הכונס הרשמי מפרסם ברשומות ובעיתון יומי הודעה אודות מתן צו הפירוק, ולאחריה הכונס הרשמי מכנס אסיפת נושים, ובאסיפה זו מתקיימת הצבעה בעניין זהות המפרק הקבוע.

לאחר מכן, בית המשפט ממנה מפרק קבוע אשר עוצר את פעילות החברה ומתחיל את תהליך הפירוק עצמו אשר כולל, בין היתר, את כינוס נכסי החברה, מימוש הנכסים וחלוקה של תמורת המימוש לחברה.

המפרק גם חוקר את עסקי החברה עובר לפירוק, מאשר ודוחה את תביעות החוב ובכלל מנהל כל הליך אשר נדרש לצורך ביצוע תפקידו.

בסופו של הליך הפירוק מגיש המפרק בקשה לחיסול החברה ושחרורו מהתפקיד. מתן צו לחיסול החברה הינה תעודה סופית שמכריזה שהחברה כבר לא קיימת, ובעצם צו החיסול מפקיע את אישיותה המשפטית של החברה, ומי שלא הגיש את תביעת החוב שלו במסגרת הליך הפירוק, אין לו מהיכן להיפרע (אין לו את מי לתבוע).

בית המשפט רשאי לפרק חברה אם מתקיימת אחת מעילות הפירוק הבאות:

א. החברה קיבלה החלטה מיוחדת (רוב של 75% מן החברים שהצביעו באסיפה הכללית) שהיא תפורק ע"י בית המשפט.

ב. החברה נחשבת לחדלת פירעון. בהקשר זה נסביר, כי החברה תיחשב לחדלת פירעון אם היא לא הסדירה חוב העולה על 5 שקלים לאחר דרישה מנושה וזאת במשך שלושה שבועות מיום הדרישה ו/או אם החברה לא קיימה צו של הוצאה לפועל או בית משפט לטובת נושה ו/או אם הוכח לבית המשפט כי אין ביכולתה של החברה לפרוע את חובותיה.

ג. החברה לא התחילה בעסקיה תוך שנה מיום שהתאגדה או שהחברה הפסיקה את עסקיה למשך שנה אחת.

ד. בית המשפט הנכבד סבור שמן הצדק והיושר שהחברה תפורק. זוהי עילת סל שמקנה לבית המשפט הנכבד סמכות לפרק את החברה במקרים שבהם הצדק והיושר מחייבים זאת כגון: שבעלי המניות לא מסוגלים להגיע להסכמות מהותיות בנוגע לניהול החברה.

2. פירוק מרצון:

הליך של פירוק החברה מרצון, הינו הליך אשר מתנהל מחוץ לכותלי בית המשפט הנכבד, ותחילתו הינה ביוזמתה של החברה עצמה.

פירוק מרצון מאפשר לחברה ולנושים שלה לפרק את חברה מבלי להיות כפופים להנחיותיו ו/או החלטותיו של בית המשפט ו/או הכונס הרשמי.

בשלב הראשון על כל הדירקטורים או רובם לחתום של תצהיר כושר פירעון ובו, מצהרים הדירקטורים של החברה כי הם בדקו היטב את מצב עסקי החברה והגיעו למסקנה כי יש בידי החברה לשלם את כל חובותיה במלואם, וזאת תוך 12 חודשים מתחילת פירוקה.

בשלב השני, על החברה לכנס אסיפה כללית ולהחליט על פירוק החברה מרצון ומינוי מפרק, ותנאי שההחלטה תתקבל מאחת מההחלטות הבאות:

1. קבלת החלטה רגילה - האסיפה הכללית רשאית לקבל החלטה רגילה (רוב רגיל) על פירוק מרצון אם תמה התקופה שנקבעה בתקנון לקיומה של החברה או אירע דבר שמצריך את חיסולה של החברה בהתאם להוראות התקנון.

2. קבלת החלטה מיוחדת - החלטה שהקבלה ברוב של 75% מהחברים שהצביעו באסיפה הכללית, ושההודעה על קיום האסיפה נמסרה כדין 21 ימים מראש, ובהודעה צוינה ופורשה הכוונה להציע החלטה מיוחדת.

3. קבלת החלטה שלא מן המניין - החלטה שהקבלה ברוב של 75% מהחברים שהצביעו באסיפה הכללית, ושההודעה על קיום האסיפה נמסרה כדין 7 ימים מראש, ובהודעה צוינה ופורשה הכוונה להציע החלטה שלא מן המניין ולפיה, עקב התחייבויותיה של החברה היא אינה יכולה להמשיך ומן הראוי היא שהחברה תתפרק.

*. לאחר קבלת ההחלטה ע"י האסיפה הכללית כאמור, שולח המפרק הנבחר הודעה על מינויו אל רשם החברות.

בשלב השלישי, על המפרק לפעול לפירוק וחיסול החברה, ולצורך סיום הליך הפירוק שולח המפרק דו"ח סופי, הודעה על אישור הדו"ח הסופי ע"י האסיפה הכללית, והעתקים מהפרסומים ברשומות בדבר החלטת הפירוק, מינוי המפרק וכינוס האסיפה הסופית.

3. פירוק מרצון בפיקוח בית המשפט:

הליך של פירוק מרצון בפיקוח של בית המשפט הנכבד הינו מקרה בו החברה החליטה להתפרק מרצון, ובית המשפט נתן צו לפיו המשך הפירוק יהיה בפיקוח בית המשפט, דבר אשר מקנה לנושים ו/או למשתתפים ו/או לאחרים אפשרות לפנות לבית המשפט.

מצב מסוג זה יכול להתרחש במצב שבו חברי האסיפה הכללית או הנושים לא הצליחו להגיע להסכמות מסוימות ללא התערבותו של בית המשפט הנכבד.

צריך לזכור, שכאשר חברה מתפרקת בפיקוח של בית המשפט, רשאי הכונס הרשמי או כל אדם אחר אשר מוסמך להגיש בקשה לפירוק החברה, להגיש בקשה לפירוק החברה ע"י בית המשפט.

מאמר זה נערך ע"י עורך דין ניר והב אשר עוסק בתחום  הפירוקים ופשיטות הרגל - הסדר נושים, בקשה להקטנת התשלום החודשי, בקשה להכרזה כפושט רגל, הפטר, סגירת כל התיקים בהוצאה לפועל וכיו"ב.

כל המידע אשר מובא במאמר זה הינו לצורך מידע כללי בלבד, והדבר אינו מהווה בשום פנים ואופן תחליף לקבלת חוות דעת מעורך דין אשר מתמחה בתחום ו/או ייעוץ משפטי, וממילא, שעורך הדין ניר והב ו/או משרדו לא אחראים בצורה כלשהי ובכלל זה, עקיפה או ישירה לתוצאות אשר נובעות משימוש הקוראים המידע הנ"ל. למען הסר כל ספק נבהיר, כי המלצת המחבר הינה שכל אדם חייב להיוועץ בשרותיו של עו"ד בטרם נקיטת הליך משפטי כלשהו.